יום ראשון, 13 בדצמבר 2009

ציד המכשפות 2009

הרב מלמד, ראש ישיבת ההסדר הר ברכה, נדרש לחזור בו מדבריו, שלפיהם הביע,לכאורה, תמיכה בסרבנות. אם לא יחזור בו, מאיים שר הביטחון להפסיק את ההסדר עם הישיבה שבראשה הוא עומד.

במקביל התבשרנו בסוף השבוע כי מרצה בכיר באוניברסיטת חיפה, ד"ר דוד בוקעי, נדרש לחתום על התחייבות שלא לחזור על התבטאויותיו הקודמות נגד ערבים (שבגינן נחקר במשטרה – כן, כן, אתם קוראים נכון – והתיק נגדו נסגר, כי אפילו המשטרה לא הצליחה למצוא אפילו שמץ של עבירה על איזשהו חוק...), ואם יחזור עליהן, יועמד לדין. את הדרישה הזו העמיד שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה, המנהל, כפי שהתפרסם במעריב, מסע צלב אישי נגד הימין ונגד המתיישבים.


המקארתיזם חי וקיים בישראל 2009, בגרסה חדשה ומתועבת.

אנשי שמאל מתבטאים בגנות השירות בצה"ל ובעד סרבנות לא מהיום ולא מאתמול. ארגוני שמאל הקוראים לסרבנות, בגלוי ובמוצהר, קיימים לא מהיום ולא מאתמול. אף אחד מאותם אנשי שמאל לא נקרא לחקירה, ובוודאי שלא הועמד לדין. מרצים באוניברסיטאות מטיפים גם הם לסרבנות, ודווח על מקרים שבהם סייעו לסרבנים ופגעו בזכויותיהם של סטודנטים שהתייצבו לשירות כחוק. אותם מרצים, ומרצים אחרים, פועלים בגלוי ובמוצהר נגד המדינה, בארץ ובחו"ל.

אף אחד מאותם מרצים לא נדרש לחתום על התחייבות שלא להתבטא כך. אף אחד מהמרצים הללו לא זומן לחקירה בעקבות ההתבטאויות שלהם. אף קריאה לסרבנות לא נחקרה. המדינה מעולם לא שקלה לסיים את ההסדר שלה עם האוניברסיטאות שמרצים מתוכן מעודדים סרבנות ופועלים נגד המדינה (להזכירכם, המדינה מממנת את האוניברסיטאות, מכירה בתארים שלהן, ושולחת את עובדי המדינה, כמו גם חיילים בשירות סדיר וקבע ועתודאים, ללמוד בהן). ארגוני שמאל המטיפים בגלוי לסרבנות לא נסגרו, וראשיהם לא הועמדו לדין (ההיפך הגמור, ארגון "פרופיל חדש" זכה לטיהור מידיו של לא אחר מאשר שי ניצן...).


רדיפת הימין אינה חדשה, ולא נולדה עתה, עם פרשת ה"סרבנות". היא נולדה עם קום המדינה, כשאנשי ימין הודרו וסולקו מכל עמדת כוח, ע"י מאנשי שלטון מפא"י. וכך זה נמשך, עד ימינו, בגלגולים שונים.

אנשי שמאל נהנים מזכויות, מהטבות ומהקלות שמעולם לא עמדו לרשותם של אנשי ימין. אנשי שמאל, המטפים לסרבנות ופועלים נגד המדינה, מסתתרים מאחורי הגנת ה"חופש האקדמי", וכל מי שיעיז לדרוש מהם לחדול ממעשיהם הבלתי חוקיים ייאלץ לעמוד בפני התקפה מתואמת של גורמי שמאל באשמת פגיעה ב"חופש האקדמי". אותו חופש אקדמי, כמה מוזר, לא עומד לזכותו של הרב מלמד, או לזכותו של ד"ר דוד בוקעי. ארגוני שמאל קוראים לסרבנות, בגלוי ובמוצהר, ומסתתרים מאחורי הגנת "חופש הביטוי", בשעה שאותה הגנה לא עומדת לזכותו של "המטה להגנת העם והארץ", שתמך בחיילי "כפיר" שנרדפו בעקבות המחאה שלהם נגד פקודות בלתי חוקיות.

כך לא נראית מדינה דמוקרטית. מדינה שבה מתקיימת אכיפת חוק סלקטיבית, לפי מפתח פוליטי ולפי מפתח אתני (גזעני) אינה דמוקרטית. מדינה הרודפת מחנה פוליטי מסוים אינה דמוקרטית. מדינה המטילה הגבלות על חופש הביטוי על מחנה מסוים, בעוד שמחנה אחר פטור מכל מגבלה, אינה דמוקרטית.

ישראל, רבותי, אינה דמוקרטית, גם אם היא מתיימרת להיות כזו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה