יום ראשון, 13 בדצמבר 2009

פרשת המסגד

ביום שישי, 11.12.09, הוצת מסגד בכפר יאסוף שבשומרון. מיד מלאה הארץ זעקה, ואנשי שמאל זעקו בזעם קדוש כי מדובר ב"פיגוע דתי" ו"ניסיון להצית אש". אנשי ימין, מכל גווני הימין, נדרשו מיד לגנות ולהוקיע את המציתים – שאיש אינו יודע, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, את זהותם. הרי ברור שמדובר ב"מתנחלים", שהם תמיד אשמים עד שיוכח אחרת (וגם אחרי, אל תבלבלו את השמאל עם העובדות).


את התגובה הממצה והראויה ביותר לאירוע נתן דווקא ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי): "הדמעות שלי נגמרו כאשר החברים שלי נרצחו בידי האויב הערבי. את הגינויים שלי סיימתי כאשר בתי הכנסת נשרפו בגוש קטיף".

זו התגובה הראויה למעשה, תגובה שכל איש ימין הגון היה צריך למסור כאשר התבקשה תגובתו.


בתי כנסת לא מעטים נשרפו וחוללו בארץ ישראל בידי ערביי הארץ. בתי הכנסת של גוש קטיף הועלו באש ונהרסו, ואיש לא זעק. אף אחד מאלו הזועקים עתה לא הוציא הגה מפיו כאשר נשרף וחולל בית הכנסת בקבר יוסף בשכם. כשהוצת בית כנסת בלוד אף אחד לא הגדיר את זה "פיגוע דתי" ואיש לא חשש ממהומות בעקבות האירוע.

בתי כנסת הם יעד מקובל וראוי בעיני האויב, בארץ ובחו"ל. בתי כנסת הותקפו לא פעם ולא פעמיים, ואיש לא זעק ואיש לא מחה. אף אחד מהצבועים הזועקים עתה אל השמים לא ימחה אם מחר יחולל בית כנסת, כפי שלא מחה במקרים הרבים שבהם חוללו בית כנסת.

אם בתי הכנסת שלנו הם מטרות לגיטימיות בעיני האויב, אין כל סיבה שמסגדים ייהנו מאיזושהי חסינות.

עדיף היה אילו כל בתי התפילה, של כל הדתות, היו מחוץ למשחק, היו מוגדרים כניטראליים, שאיש לא פוגע בהם, ואף צד לא משתמש בהם למטרות צבאיות. אך מכיוון שזה אינו המצב, אין כל סיבה לקונן מרה על פגיעה במסגד. שוב, כפי שאמר ח"כ בן ארי, "מי שמבקש למחוק את העם היהודי, שלא יצפה שנזדהה עם סמליו ועם מוקדי ההסתה שלו".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה