גלעד שליט יושב בשבי החמאס כבר למעלה מאלף ימים, וממשלות ישראל (זו שבכהונתה הוא נחטף וזו הנוכחית) לא עושות דבר כדי לשחררו. בניגוד למקרים קודמים, גלעד אינו שבוי בארץ רחוקה, אינו נמצא במצרים, בסוריה או באירן, אלא כאן, קרוב, קצת יותר משעת נסיעה מתל אביב.
ומדינת ישראל, שלראשונה במקרים האלה מחזיקה בעמדת יתרון, לא עשתה דבר.
כן, בימים אלה מתנהל מו"מ אינטנסיבי על שחרור מחבלים תמורת גלעד, אבל מו"מ כזה יכול היה להתנהל בימים שלאחר חטיפתו – אם רוצים להיכנע, אין צורך לחכות 3 שנים, ולהניח לגלעד לסבול בשבי החמאס. כניעה היא תמיד קלה ונוחה – בטווח הקצר. נותנים לחוטף את כל מה שהוא רוצה, והוא מחזיר את החטוף.
בניגוד למה שמפמפמים לנו בחודשים האחרונים, החלטה על שחרור רוצחים תמורת גלעד אינה קשה כלל ועיקר, אלא קלה להפליא. ההחלטה להיכנע היא, כאמור, קלה ונוחה.
אבל, בטווח הארוך היא יקרה פי כמה מכל אופציה אחרת, כי:
- המחבלים לומדים שנשק החטיפות הוא נשק יעיל, וישובו להשתמש בו בעתיד. שחרור מחבלים תמורת גלעד יביא לחטיפות נוספות.
- רוב המחבלים שישוחררו תמורתו יחזרו לסורם, וישובו לפעולות טרור ורצח. כמה ישראלים ישלמו בחייהם על שובו של גלעד למשפחתו?
- החמאס יקבל רוח גבית נוספת – אחרי שגירש את ישראל מעזה ושרד את מבצע "עופרת יצוקה", החמאס יוכיח שוב לכל ה"פלסטינים" כי רק הוא מסוגל להגיע להישגים מול ישראל. התוצאה: חיזוק דרמטי לחמאס, ומכה לפת"ח ה"מתון", שעליו נשענת מדינת ישראל באשליותיה לגבי הסדר קבע.
גלעד, כאמור, אינו שבוי בארץ רחוקה. הוא נמצא בחבל עזה, שעת נסיעה מתל אביב. המצב הזה מקנה לישראל יתרונות רבים, ומעניק לה את עמדת הכוח. ישראל יכולה הייתה להביא לשחרורו של גלעד שעות או ימים לאחר חטיפתו, אילו ממשלת אולמרט הייתה מקבלת את ההחלטות הקשות הנדרשות.
את המחיר לא חייבת לשלם ישראל – את מחיר חטיפתו של גלעד חייבים לשלם העזתים.
- מצור מוחלט על עזה – ניתוק אספקת החשמל, המים, הגז והדלק. הפסקת הכנסת מזון ותרופות. יש להודיע קבל עם ועולם כי כל השירותים הללו יתחדשו ברגע שגלעד יוחזר.
- מכירים את הסרט "כופר"? כך בדיוק הייתה צריכה מדינת ישראל לפעול – לרכז את כל האסירים ה"פלסטינים" במתקן מעצר אחד, ולהודיע לחמאס יוצא להורג אחד האסירים, עד שגלעד יוחזר.
- הצעד המינימאלי שישראל הייתה צריכה לנקוט היה בידוד מוחלט של כל האסירים ה"פלסטינים" שברשותה, ושלילת כל זכויות היתר שניתנו להם. אין ביקורים (לא משפחה, לא עורך דין, לא צלב אדום), אין טלוויזיה, אין עיתונים, אין יציאה לחצר, אין לימודים. רק מזון ושתייה (ברמה המינימאלית לקיום) וטיפול רפואי מינימאלי.
אבל, כאמור, צעדים כאלה מחייבים קבלת החלטות קשות, דבר שממשלות ישראל אינן מצטיינות בו (בלשון המעטה). הדבר יצריך גם פגיעה באויב, דבר המנוגד לתפיסת העולם של האליטה השלטת.
ולכן, ישראל עומדת בפני כניעה משפילה נוספת.
כמה ישראלים ישלמו את מחיר הכניעה הזו?
אתה לא חושב שהוצאות להורג רק יחממו יותר את הצד הפלסתיני
השבמחקושזה יוביל לגל פיגועים חדש?