יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

האיראנים קונים זמן, המערב מוכר – ובזול

הצטלבות אינטרסים נדירה אירעה בסוף השבוע האחרון, עם חשיפת מתקן הגרעין האיראני החדש ליד קום, בין אירן ובין ארצות הברית – שתיהן מעוניינות למנוע מתקפה ישראלית על מתקני הגרעין האיראניים, ושתיהן משתפות פעולה בהצגה המתרחשת לנגד עינינו בז'נבה.

לאחר חשיפת המתקן, מצאו את עצמם האיראנים במצב בלתי נעים – הזעם שהוטח בהם מן המערב, שנראה שנעלב מעצם הסתרת המתקן, גרם להם להבין שייתכן שהם מתקרבים לנקודת שלאחריה לא ניתן עוד למתוח את החבל. האמריקאים, מאידך, מצאו את עצמם במצב לא פחות נעים – החשיפה פומבית של המתקן ליד קום הביכה את המשטר, כשהראתה שהאיראנים מסוגלים להסתיר מתקן כה גדול מעיניו. סמיכות החשיפה לנאומו התקיף של נתניהו באו"ם הלחיצה גם כן הן את האמריקאים והן את האיראנים, וגרמה להם לחשוב שישראל עלולה (מבחינתם) לנסות ולתקוף את תשתית הגרעין האיראנית, כשהיא מבינה שהעולם לא נוקף אצבע כדי למנוע מהאיראנים להפוך לאיום קיומי עליה.

שני הצדדים נדרשו לפעולה מהירה, כדי להציג איזושהי מראית עין של פעולה, שתרגיע את ישראל ותרחיק (או אולי תמנע) אפשרות לתקיפה ישראלית.


פתאום נשמע מוושינגטון קול תקיף, שכמוהו לא נשמע אלא בשעה שהנשיא חוסיין התייחס לישראל. פתאום נראו האיראנים פשרנים מתמיד (הכול יחסי...), מוכנים לדבר ולנהל איזשהו משא ומתן.


האיראנים נמצאים כעת בשלבים הקריטיים של התוכנית הגרעינית שלהם. הם בכיוון הנכון, בדרך לייצורה של הפצצה הראשונה, וכל מה שהם צריכים עתה זה זמן. ולכן פרץ הפשרנות שאחז בהם (שוב, הכול יחסי...), ונכונותם בכלל לנהל מו"מ, גם אם לא על כל הנושאים, דבר שממנו הם נמנעו בתקיפות במשך כל השנים. הם צריכים לקנות זמן, בכל מחיר – וכמה טוב, מבחינתם, שהמערב, ובראשו הנשיא השלומיסט חוסיין, מוכן למכור זמן, במחיר מציאה (ולעתים אף לחלק בחינם).

המערב רוצה להימנע בכל מחיר מפעולה צבאית. מלחמה זה רע, כידוע, ולכן יש להימנע ממנה, בכל מחיר. ולכן, המערב מוכן לדבר ולדבר ולדבר, ולהתפשר ולהתפשר ולהתפשר, רק כדי לדחות את מה שכל מי שעיניו בראשו מבין שהוא בלתי נמנע – אבל המערב, הלכוד בציפורני ה"פוליטיקלי קורקט", מעדיף לעצום את עיניו להתמכר לאשליות ה"שלום" וה"דו קיום". ואין מקום לפליאה – בדיוק כפי שמדינות המערב מתייחסות לסכנה המוסלמית מבית, כך הן מתייחסות לאיום המוסלמי מחוץ.


כמו אביו הרוחני מלפני 71 שנה, כך גם הנשיא השלומיסט חוסיין, למרות הצהרותיו התקיפות, לא ינקוט בשום צעד אפקטיבי –
עד שיהיה מאוחר מדי. בכמה דם ישלם העולם על הזיותיו של הנשיא חוסיין?

תגובה 1:

  1. לא חשבתי על זה ככה
    עד שקראתי את המאמר שלך האמנתי שלאמריקאים נפל האסימון

    כמה נחמד שמישהו מביט נכון על המציאות

    השבמחק