תומכיהם של העבריינים הזרים מסלימים את מאבקם במדינת ישראל.
הפרובוקציה התורנית שייכת לח"כ הורוביץ, שהביא ילדי עובדים זרים לדיון בכנסת, כדי שהשר ישי, האחראי על הנושא, "יסתכל להם בעיניים".
הרי המאבק למען העבריינים הזרים לא יכול להתנהל ללא פרובוקציות, ללא מסחטת הרגשות, ללא השימוש הציני בילדים כדי להלבין את פשעי הוריהם. אילו היה המאבק מתנהל במישור הרציונאלי, במישור העובדתי, הרי תומכיהם של העבריינים הזרים היו מובסים כבר בסיבוב הראשון. לצורך השארתם בארץ של העבריינים הזרים הם חייבים לגייס את הרגשות של הציבור, להלעיט אותו בתמונות של ילדים חמודים, תמונות שאינן רלוונטיות כלל לנושא (ואם הילדים לא היו כה חמודים, היה ניתן לגרש אותם?).
מגדילה לעשות נועה מימן, בתו של איש העסקים יוסי מימן, שמארגנת תוכנית להסתרתם של ילדי עבריינים במקרה שיוחלט לגרש אותם, כדי שהקלגסים הציוניים האכזריים (ההקשר לשואה ברור) לא יוכלו למצוא אותם – כאילו בארץ מוצאם ממתינים להם מחנות מוות ותאי גזים.
וכך תוצף ישראל במהגרים, והמדינה היהודית תגיע אל קיצה. וזוהי, בסיכומו של דבר, מטרתם של הארגונים התומכים בעבריינים הזרים. את המאבק הזה מממנת "הקרן לישראל החדשה", גוף הממומן ע"י האיחוד האירופאי וארגונים עוינים אחרים, ומטרתו היא לקעקע את זהותה היהודית של המדינה.
אין כל פליאה בכך שהמאבק למען העבריינים הזרים הפך לפרויקט הדגל שלהם. קריאה גלויה לחיסולה של המדינה היהודית לא הייתה מתקבלת, כך גם קריאה גלויה לזכות השיבה (הקרן פועלת גם כדי לקדם את הנושא הזה, אבל בלי כותרות גדולות...). והנה, בעיית העובדים-העבריינים הזרים נפלה לידיהם כפרי בשל – כי מי יכול להתנגד לעקירתו של ילד חמוד מהמדינה היחידה שאותה הכיר... הרי לא מדובר בערבי, שעלול לגדול ולהיות מחבל בפוטנציה, אלא בפיליפיני / תאילנדי / סודני / גנאי / ליברי (מחק את המיותר) קטן וחמוד, שכל רצונו הוא להיות אזרח נאמן למדינה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה